החלטה בתיק ת"א 8384-02-12

מונחת לפניי בקשתו של הנתבע 2 לצירוף נתבעים נוספים לתביעה זו.

עיקר העובדות הנוגעות בעניין

1.       מכתבי הטענות שהגישו הצדדים במסגרת הליך זה, על נספחיהם, עולות העובדות הבאות:

         א.         התביעה עוסקת במקרקעין הידועים במנהל מקרקעי ישראל כחלקה מס' 104 בגוש 6694 (להלן: " המקרקעין"). המקרקעין מוחכרים בשלמותם לבני הזוג שוודיה וסעיד לוי (להלן: " החוכרים הרשומים");

         ב.         הנתבע 1 (להלן: " הבנק") נתן לבתם של החוכרים הרשומים, הגב' מדר אסתר (להלן: " החייבת"), הלוואה כספית למימון בניית בית על המקרקעין. לצורך הבטחת פרעונה של הלוואה זו שיעבד הבנק את זכויותיהם של החוכרים הרשומים במקרקעין. מאחר שהחייבת לא עמדה בפירעון ההלוואה שנטלה מהבנק נקט הבנק בהליכים למימוש השעבוד שנרשם לטובתו על המקרקעין. לצורך כך מינה ראש ההוצאה לפועל בתל-אביב את הנתבע 2 ככונס נכסים למימוש השעבוד (להלן: " הכונס");

          ג.          עוד עולה מכתבי הטענות ונספחיהם כי החוכרים הרשומים מסרו ביום 23.10.12 לעו"ד זכריה יצחק ייפוי כוח בלתי חוזר לצורך רישום המקרקעין על שם הרוכשים השונים שרכשו מהם חלקים במקרקעין (להלן: " מיופה הכוח");

         ד.         הכונס צירף לכתב ההגנה שהוגש מטעמו (נספח ח') הסכם שיתוף מיום 30.6.03 ממנו עולה, לכאורה, כי החוכרים הרשומים מכרו/ העבירו את הזכות להירשם כבעלים ו/או כחוכרים לדורות בחלקים מהמקרקעין ל- 9 צדדים ובהם גם לבתם, החייבת, לה יועדה תת חלקה 11 הנכללת במקרקעין.

         ה.         בשנת 2008 מימש הכונס את המקרקעין באמצעות מכירת תת חלקה 11 לתובעים (להלן: " הנכס"). דא עקא, עד כה טרם נרשם הנכס על שמם של התובעים, ולפיכך הגישו התובעים את התביעה דנן בגדרה עתרו למתן צו עשה אשר יחייב את הכונס ויסמיכו לרשום את הבית שרכשו התובעים מהחייבת על שמותיהם. בנוסף עתרו התובעים לקבלת סעדים כספיים.

עיקר טענות הצדדים

2.       לטענת הכונס, יש לצרף את הצדדים הנוספים כנתבעים נוספים בתביעה, בהיותם בעלי דין נדרשים לצורך הכרעה בתובענה ואכיפת הסעד המבוקש על ידי התובעים:

         א.         החוכרים הרשומים (שוודיה וסעיד לוי) - הכונס טוען כי החוכרים הרשומים העניקו את הנכס ללא תמורה לבתם החייבת, אך טרם השלימו את ביצוע העברת ורישום הזכויות בכנס על שמה. לפיכך נדרש לצרפם כנתבעים נוספים בתביעה בהיותם הבעלים הרשומים של המקרקעין ועל מנת לאפשר לכונס להשלים את הליך העברת הרישום של הנכס מהחוכרים הרשומים אל החייבת;

         ב.         החייבת (אסתר מדר) - הכונס טוען כי צירופה כנתבעת נוספת בתובענה נדרש מאחר והסעד העיקרי בתביעה הינו רישום הזכויות בנכס על שמה, ורק ולאחר מכן יהיה ניתן להעביר את רישום הזכויות בנכס ממנה אל התובעים;

          ג.          מיופה הכוח (עו"ד זכריה יצחק) - הכונס טוען כי נוכח סירובו של מיופה הכוח לפעול עפ"י ייפוי הכח שנמסר לו ומחדליו בכל הנוגע להעברת ורישום הזכויות בכנס על שם החייבת, נדרש לצרפו לתביעה כנתבע נוסף.

         ד.         מינהל מקרקעי ישראל - הכונס טוען כי צירופו של מינהל מקרקעי ישראל (להלן: " המינהל") נדרש מאחר ורישום הזכויות בנכס מתנהל אצלו, והוא אף העמיד תנאי לפיו כל פעולה לרישום זכויות המתייחסות לנכס תעשה באמצעות מיופה הכוח.

3.       מנגד, טוענים התובעים כי אין לצרף את המנויים בסעיפים 2(א) ועד 2(ד) דלעיל כנתבעים נוספים בתביעה זו מאחר שאין בינם לבין התובעים כל יריבות, וצירופם רק יסרבל ויעכב את ברורה של התביעה. לטענת הנתבעים, הכונס התחייב להעביר את הנכס על שמם, ולפיכך אין כל צורך לצרף לצורך זה נתבעים נוספים. בנוסף, טוענים התובעים כדלקמן:

         א.         החוכרים הרשומים (שוודיה וסעיד לוי) - לטענת התובעים צירופם של החוכרים הרשומים כנתבעים נוספים בתובענה יסרבל את התביעה נוכח היותם זקוקים למינוי של אפוטרופוס בשל גילם המתקדם;

         ב.         החייבת (אסתר מדר) - לטענת התובעים החייבת אינה בגדר צד רלבנטי לתביעה מאחר שהנכס אשר היה שייך לה נמכר על ידי כונס הנכסים ולא על ידה.

          ג.          מיופה הכוח (עו"ד זכריה יצחק) - לטענת התובעים צירופו של עו"ד זכריה יצחק איננו נדרש בהתחשב בהחלטת בית המשפט לפיה על הכונס לפנות אל מיופה הכוח ולבקש ממנו להעביר לו את סמכויותיו מכוח ייפוי הכוח המצוי בידו;

         ד.         מינהל מקרקעי ישראל - לטענת התובעים צירופו של המינהל כנתבע נוסף איננו נדרש נוכח החלטת בית המשפט כי על הכונס לפנות אל המינהל על מנת לסיים את העברת ורישום הזכויות בנכס על שם התובעים.